הביוגרפיה המקצועית של צביקה בוזגלו הידוע בכינויו בעולם הילדים "צביקה הבלש

צביקה בוזגלו ידע מגיל מאוד צעיר (6) מה הוא יעשה בחייו

לאחר שלא הפסיק להצחיק ולעשות חיקויים של כל המשפחה וזכה לכינוי "צחוקלה" כבר מגיל צעיר מאוד ההורים שלו רשמו אותו לחוג תיאטרון קהילתי בשכונת התקוה בתל אביב בחסות תיאטרון הקאמרי כבר בגיל 6.

ההפקה הראשונה בחיי הייתה במחזמר "המלך ואני" של תיאטרון הקאמרי בכיכובם של יוסי גרבר ורבקה רז ועוד המון שחקנים מוכשרים בבימויו של יוסי אלפי.

כבר בגיל 6 נסענו להופעות בכל רחבי הארץ ושם נחשפתי לעולם הזוהר והתיאטרון והתחלתי לחלום בגדול.

יוסי גרבר היה אחד הראשונים שזיהו את הכישרון שלי וכבר אז התחיל להמליץ עליי לכל מיני הפקות בטלויזיה.

שיחקתי בטלוויזיה בסדרה עם זהרירה חריפאי שנקראה "מאש"ה" ולאחר מכן בסדרה של זהירות בדרכים עם הבן של ג'וקי ארקין יונתן בסדרה לילדים "עבמ"בה".

מתוך אלפי ילדים נבחרתי להיות בין חמשת הילדים שהיו מועמדים לשחק לצד סילבסטר סטאלון בסרט הקולנוע ההוליוודי "רמבו 3" ואחרי חודש מחנה אימונים מצולם שכלל רכיבה על סוסים ושיעורי אנגלית ועוד הכנות לתפקיד פיספסתי את ההזדמנות להופיע בסרט ממש בגלל החלטה ויזואלית שולית שבעקבותיה נבחר אחד הילדים האחרים.

המשכתי בתיאטרון הקהילתי בתל אביב וכילד קיבלתי את התפקיד הראשי במחזה "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" ושיחקתי את שלמי.

בתיכון התקבלתי למגמת התיאטרון הראשונה שנפתחה בעיר בבית ספר התיכון מקיף תל גיבורים (הרצוג) ושם קיבלתי את הבסיס התיאורטי והמעשי של עולם התיאטרון ע"י אשת התיאטרון המוכשרת "צילה דיאמנט" שמאוד האמינה בכשרון שלי.

הייתי ילד שמשך סביבו המון אש ואני חייב לציין שהכשרון שלי הציל אותי לא פעם מלעוף מבית הספר שלא רצה לוותר עליי בקלות.

ייאמר לזכותה של אימי שיש לה תפקיד מאוד חשוב בסיום לימודיי בתיכון ובקבלת תעודת בגרות.

בצבא בגלל פרופיל גבוה וחוסר קשרים במקומות הנכונים לא התאפשר לי לקחת חלק בלהקה צבאית או בתיאטרון צה"ל וזה מאוד תיסכל אותי שאני לא יכול לתרום בשירות במקום שאני הכי טוב בו וזה שבר אותי נפשית.

היה לי קשה מאוד לקבל את המסגרת הצבאית הנוקשה והתחלתי למרוד ולעשות שימוש בכישרון שלי בכדי להקל על עצמי בשירות.

(הורדתי פרופיל אצל קב"ן,סיפרתי סיפורי מעשיות למקבלי ההחלטות שרק על זה אפשר לכתוב ספר)

מה שהחזיק אותי בשירותי הצבאי היה החלום לסיים את השירות וללכת ללמוד משחק בבית הספר "בית צבי" שהיה אז פסגת החלומות של כל אוהב תיאטרון ומשחק ושוב עקשנותה של אימי שידעה מה ההשלכות העתידיות מבחינה חברתית של מי שלא מסיים שירות צבאי.

זאת הייתה התקופה הקשה ביותר בחיי.

השתחררתי מהצבא ומייד ניגשתי לאודישנים לבית הספר למשחק ולשמחתי התקבלתי.

מנהל בית הספר "גרי בילו" ז"ל מאוד אהב אותי והאמת שאני הערצתי אותו הוא היה איש תיאטרון אמיתי.

בבית צבי למדתי לעשות זהב מכל המשקעים הרגשיים שלי והפכתי למקצוען בתחום המשחק בזכות המורים הבימאים ואנשי התיאטרון הכי טובים מהארץ ומהעולם.

בית צבי היה כמו גן עדן בשבילי,מהבוקר ועד הלילה בשבתות ובחגים היינו נושמים תיאטרון בלי הפסקה,ממש התנתקתי מהמציאות ל-3 שנים קסומות של הגשמת חלום.

כבר בשנה שלישית ניגשה אליי אחת הסוכנות הגדולות ביותר בארץ "לביאה הון" והחתימה אותי על חוזה ייצוג שחקנים במשרדה ובמקביל הצגה שהעלינו במסגרת תרגיל שנה ג 'בבית הספר "יסודות עוינים" בבימויו של אלון אופיר נרכשה ע"י "תיאטרון הקיבוצים" ומייד בסיום בית הספר כבר התחלתי להופיע עם ההצגה וכמה מחבריי ללימודים בכל רחבי הארץ.

האמת שזה לא סיפק אותי להופיע כמה פעמים בשבוע והתגעגעתי לעשייה האינטנסיבית שהייתה לי בזמן הלימודים והחלטתי לנסוע לניו יורק בכדי לבדוק אופציות להמשיך ללמוד משחק במנהטן ולעבוד שם במקצוע.

עזבתי הכל וטסתי לניו יורק ואחרי כמה פגישות עם מנהלי תיאטראות שם הבנתי שזו אותה מתכונת לימודים שכבר רכשתי בארץ,ללא קשרים בתעשייה מצאתי את עצמי עובד בחנות תכשיטים בברונקס ומתגורר אצל קרובי משפחה,מלא בגעגועים לארץ ולתיאטרון.

אחרי כמעט שנה חזרתי לארץ ובין אודישן לאודישן נכנסתי למשבר נפשי עמוק,לא מצאתי את עצמי,התאכזבתי מאוד מהמציאות בתעשייה,אמרו לנו כסטודנטים שקשה בחוץ אבל לא הבנו עד כמה,באודישנים לפרסומות הטקסטים כל כך רדודים שהמוח סירב ללמוד אותם בע"פ,התורים והתחרות כשכבר מגיעה הזדמנות לתפקיד בתעשייה הדלה לא משאירים סיכוי סביר לעבודה בתחום.

שלחתי קורות חיים כמעט לכל מי שעוסק במקצוע על פני ארץ ישראל ואפילו טלפון אחד לא קיבלתי.

הייתי חייב להתפרנס והתחלתי לעבוד בכל מיני עבודות מזדמנות אפילו עבדתי כמפנה פחי אשפה בעיריית חולון והסתובבתי בשעות הבוקר עומד על משאית זבל ומנסה להשלים עם גורלי.

כדי לא להחליד הצטרפתי לקבוצת תיאטרון חובבים בחולון בשעות הערב בניהולו של שולי כהן וביחד הרמנו הצגה שנקראת "צוואתו של כלב" שם שיחקתי את התפקיד של לאקי .

התגובות מהקהל על התפקיד הבלתי נשכח שביצעתי החזירו לי את האהבה למקצוע ולאט לאט אספתי כוחות והחלטתי לא לוותר.

ירדתי מהעץ הגבוה שטיפסתי עליו ונשבעתי שהמקום הראשון שיקבל את קורות החיים שלי ויזדקק לשירותי המשחק שלי ירויח בענק,וכך היה.

התקבלתי לתיאטרון לילדים קטן שנקרא "עתיד בהיר" בניהולה של מאיה בהיר ושם קיבלתי המון חום ואהבה.

מהר מאוד התאהבתי בעולם הילדים וכל מה שעשיתי אהבו,שיחקתי כמעט בכל ההצגות שהיו בתיאטרון ונסעתי להופיע בכל הארץ.

למדתי את המקצוע בשטח ומהר מאוד גיליתי שיש לי גם יכולות כתיבה,הפקה,בימוי,לחן והפקתי הצגה משלי "טיול בארץ הבלבול" שבכתיבה שלו בחרוזים סייעה לי מאיה בהיר שאני חייב לציין שהם מאוד פירגנו לי בהתקדמות.

המשווקת דאז ששיווקה את ההצגות של "עתיד בהיר",אשה מקסימה בשם "יונת כהן פלץ" מאוד אהבה אותי והאמינה בכשרון שלי והחלה למכור את ההופעות שלי ומהר מאוד הפכנו ל"צוות לעניין".

הביקוש להצגות שלי הלך וגבר והתחלתי להתמכר לעולם הילדים,הרגשתי שאני ממש יודע מה הם צריכים ורוצים והתחלתי לבנות ז'אנר מיוחד שמשלב תיאטרון ומשחק איכותי עם נגיעות של הפעלה ושיתוף הקהל.

הפורמט זכה להצלחה מרובה והמשכתי להוציא עוד הצגות אשר בתוך העלילה שלהם שזורים ומסתתרים כל סודות הלב שלי.

בשנת 2008 מאוד רציתי להעלות הצגה שעוסקת בעולם הבלשים והתעלומות ובחיפושיי בספריות אחרי סיפורים נדהמתי לגלות שכמעט ואין ספרי בלשות לגיל הרך והחלטתי שזה מה שאני רוצה לעשות.

אני אהיה "צביקה הבלש" ואבנה פורמט בלשים שיתאים לכל קבוצות הילדים,החל מגיל 3 ועד 8 .

היה קל לי מאוד להתחבר לדמות הבלשית כי אמא שלי הייתה הבלש של הבית שבו גדלתי היא הייתה ידעה עליי ועל האחים שלי הכל,מתי אנחנו אומרים אמת,מי החברים, וחקרה כל צעד ושעל שלי ושל אחיי והתבוננה מקרוב מאוד על ההתפתחות שלנו

שלא נסטה מהדרך ושנקפיד ללכת בדרכים ישרות

"צביקה הבלש",בלש מיוחד במינו שפותר תעלומות באמצעות החושים החדים שלו והיכולת שלו להתחפש לכל מיני דמויות בכדי להסוות את עצמו מאתגר את הילדים בתחילת כל מופע במשחקי בלשים ויוצא איתם לפתור תעלומות מרתקות ובלתי צפויות.

ההצגה הראשונה של צביקה הבלש שעלתה הייתה "תעלומת התרנגולת של גברת כרבולת"

שזכתה להצלחה אדירה ולביקוש עצום במימדים אחרים מכל ההצגות האחרות

גרמה לי להבין שמצאתי את המקום הטבעי ואת הזהות שלי בעולם הילדים,אני אהיה "צביקה הבלש" של הילדים לעוד הרבה שנים.

השירים הקליטים,התעלומות הבלתי צפויות ,היכולת לשתף את הילדים בזמן המופע והדמות הכל כך שלמה ומבוססת של "צביקה הבלש" הם הגורם להצלחה ולאהבה העצומה שקיבלתי מההורים והילדים.

מהר מאוד הוצאתי את המופע השני של צביקה הבלש "תעלומת לוכד החלומות" שזכתה להצלחה אפילו יותר גדולה מההפקה הראשונה בעיקר בגלל ההתחברות של הילדים לתרבות האינדיאנית הפסקול המצויין שעיבד והפיק עופר המרמן (שאחראי כמעט על כל העיבודים והיצירות המוסיקליות בהצגות שלי) והתעלומה המרתקת והלא צפוייה אודות "לוכד החלומות" שנעלם וחייבים למצוא אותו בכדי להשיב את החלומות הטובים לנוצה אדומה ולבני השבט שלה.

לאור הביקוש העצום והצורך שלי להיכנס לתודעה של כל הילדים בארץ בניתי מופע גדול של "לוכד החלומות" וצילמתי אותו לדי וי די שאותו אני מוכר בהופעותיי וגם פיתחתי אפליקציית משחקי בלשים בינלאומית ביחד עם אחי הקטן שעסק באותו זמן בתחום הפיתוח ונרתם לסייע לי בבניית האפליקציה.

אני מאמין שבזכות האהבה של הילדים לתחום הבילוש ולצביקה הבלש אוכל בעתיד לסייע לרשויות ולמשרד החינוך להעביר מסרים ותוכן חינוכי לילדים אשר יסייע להם ללמוד ולהתפתח מתוך סקרנות ואהבה ואין דבר שאני רוצה יותר מאשר להמשיך להיות "צביקה הבלש" של הילדים.